איך מגדירים הגבלת שעות לילדים במחשב: מדריך לMicrosoft Family Safety

בשלב מסוים כל הורה מגיע לאותה בקשה: להגביל את זמן המסך של הילדים במחשב, ולשלוט באילו אפליקציות ומשחקים הם פותחים שם.

הפתרון של Microsoft נקרא Family Safety, הוא מובנה בWindows והוא בחינם, בלי תוכנה של צד שלישי ובלי מנוי. הבעיה היא שתהליך ההגדרה מתפצל להמון שלבים קטנים, נעצר בכל אחד מהם, ובאמצע הדרך זה נראה כאילו משהו נשבר. המדריך הזה מסדר את השלבים לפי הסדר שבו הם באמת קורים.

מה מקבלים בסוף

לפני שנכנסים לשלבים, כדאי לדעת בשביל מה כל העבודה הזאת:

• הגבלת זמן מסך, כמה שעות ביום ובאילו שעות מותר להתחבר בכלל.
• הגבלה או חסימה של אפליקציות ומשחקים מסוימים.
• והחלק הטוב: כשהילד מגיע לגבול, הוא לוחץ על כפתור של בקשה, ההורה מקבל על זה התראה בטלפון, ומאשר או דוחה ישר משם, בלי להיות ליד המחשב.

יש שם גם דוח פעילות שמראה במה הילד השתמש, אבל הוא הגדרה נפרדת שצריך להדליק, והוא לא מכוסה במדריך הזה. מה שמתואר כאן אלו ההגבלות עצמן.

לפני שמתחילים: מה זה חשבון Microsoft

זה השלב שהרבה אנשים מפספסים, ובלעדיו כלום לא יעבוד.

חשבון Microsoft הוא חשבון אצל Microsoft, וזה לא אותו דבר כמו חשבון Gmail. בתהליך של יצירת חשבון לילד שמתואר כאן, Microsoft פותחת כתובת מייל חדשה משלה, בדרך כלל כזאת שנגמרת בoutlook.co.il. תיאורטית אפשר להשתמש בWindows גם בלי חשבון כזה, אבל היום זה כבר לא נפוץ, ובשביל גיבויים ובשביל כל הפעולות שעושים מהטלפון, כמו בדיוק בקרת ההורים שמדובר עליה כאן, חייבים אותו.

אז קודם כל נכנסים בהגדרות של המחשב לפרטי החשבון, ורואים שם את הכתובת של החשבון שאיתו המחשב מחובר. חשוב לדעת להתחבר לחשבון הזה, כולל הסיסמה, כי באמצע התהליך צריך אותו. זה ממש השלב הראשון, וכאן מתחברים: account.microsoft.com.

ועוד משהו מעצבן שכדאי לדעת מראש: לכל ילד צריך חשבון Microsoft אישי ונפרד, שמצורף לקבוצת המשפחה. חשבון בית הספר של הילד לא יעזור כאן, וגם לא הGmail שלו.

השלבים

1. יוצרים חשבון לילד מתוך המחשב

יכול להיות שיש דרכים נוספות, אבל הדרך הבטוחה היא לעשות את זה מתוך המחשב עצמו:

נכנסים להגדרות, הולכים לחשבונות, מחפשים שם משפחה, ובוחרים להוסיף בן משפחה. בתוך התהליך צריך לבחור באפשרות של יצירת חשבון לילד, ולא הוספה של חשבון קיים. בוחרים שם לחשבון, בוחרים סיסמה, ומסיימים.

2. להבין שעדיין לא קרה כלום

זה השלב המבלבל. אחרי שמסיימים את יצירת החשבון, אולי אפילו נראה שהחשבון של הילד כבר קיים ברשימה, אבל הוא לא מופעל. אי אפשר עדיין להתחבר איתו למחשב.

בשביל להפעיל אותו נכנסים בדפדפן לaccount.microsoft.com, ומתחברים עם שם החשבון והסיסמה שהוגדרו לילד.

3. מאשרים שזה חשבון של ילד

בהתחברות הראשונה תבוא בקשה לאשר שמדובר בחשבון של ילד, ולהצהיר על אפוטרופסות. כדי לאשר את זה צריך להתחבר, בתוך אותו תהליך, לחשבון הMicrosoft של ההורה. בגלל זה השלב הראשון כאן היה לדעת מה החשבון של ההורה ומה הסיסמה שלו.

4. להתחבר שוב. ושוב.

התהליך נעצר בכל שלב. בדיוק כמו ביצירת החשבון, גם כאן כל אישור מסיים את עצמו ומחזיר למקום שנראה כמו סוף הדרך, ובעצם צריך פשוט להתחבר עוד פעם לחשבון של הילד ולהמשיך לשלב הבא.

עושים את זה עד שלא נשארים שלבים, ומגיעים לדף ניהול החשבון באינטרנט, זה שמראה מה אפשר לעשות עם החשבון. זה הסימן שהחשבון מוכן.

5. מתחברים לחשבון החדש במחשב

עכשיו יוצאים מהאינטרנט וחוזרים למחשב עצמו. עושים ניתוק של המשתמש הנוכחי (בעברית זה מופיע כ"צא"), ובמסך ההתחברות אמור להופיע גם המשתמש של הילד. בהתחלה הוא מופיע שם ככתובת המייל של החשבון, ורק אחרי הכניסה הראשונה הוא מתחלף לשם של הילד.

מתחברים אליו, וההתחברות הראשונה לוקחת זמן. המחשב יגיד שהוא מכין דברים, זה נורמלי, אפשר ללכת לעשות קפה.

אגב, במסכים האלה הטקסט בעברית מופיע בגופן שנראה שבור. זה באג ידוע של Windows שקיים שם כבר שנים, ולא סימן שמשהו התקלקל בהתקנה.

6. מגדירים קוד PIN לילד

בכניסה הראשונה Windows יציע להגדיר קוד PIN, ושווה מאוד לעשות את זה: הסיסמה של החשבון חייבת להיות ארוכה ומסובכת, ובמקומה הילד יוכל להיכנס עם קוד של 4 ספרות. לילד זו האפשרות המומלצת.

7. מתקינים את האפליקציה בטלפון של ההורה

השלב האחרון, וזה בעצם כל הסיפור: מתקינים בטלפון של ההורה את האפליקציה Microsoft Family Safety.

מהאפליקציה מגדירים את זמני השימוש ואת האפליקציות המותרות, וכשהילד מנסה להתחבר בשעה שלא מותרת, או פותח אפליקציה חסומה, הוא רואה במחשב אפשרות לבקש אישור. ההורה מקבל התראה בטלפון שהתקבלה בקשה להארכת זמן, ומאשר או לא. בלי לצעוק מהסלון.

8. משנים את הסיסמה של החשבון הראשי

השלב שהכי קל לשכוח, והוא קריטי. החשבון שהיה עד עכשיו החשבון הראשי במחשב הוא החשבון של ההורה, וממנו מאשרים הארכות זמן ומגדירים את שעות הפעילות. אם הילד ממשיך לדעת את הסיסמה שלו, הוא יכול פשוט להתחבר איתו כמו שעשה עד היום, ואז אין שום טעם בחשבון הנפרד ובכל ההגבלות שהוגדרו.

אז משנים את הסיסמה של החשבון הראשי לסיסמה שרק ההורים מכירים.

חשוב לזכור שסיסמה היא לא אמצעי הכניסה היחיד: קוד הPIN של Windows Hello הוא אמצעי כניסה נפרד במחשב הזה, ואם הילד מכיר את הPIN של ההורה הוא עדיין יוכל להיכנס לחשבון גם אחרי שינוי הסיסמה. לכן מתנתקים מהחשבון של ההורה, ומשנים או מוחקים גם כל PIN שלו שהילד מכיר.

לסיכום

זו לא הגדרה של חמש דקות, ובכל זאת היא שווה את זה.

החלק המבלבל הוא לא ההגדרות עצמן אלא המבנה של התהליך: הוא מתפצל להמון שלבים קטנים, כל אחד מהם נגמר בשקט, וכל פעם צריך להתחבר מחדש. ברגע שיודעים שזה הנורמלי ולא תקלה, זה הופך למשעמם, וזה בדיוק מה שרוצים ממערכת שמנהלת את זמן המסך של הילדים.

ואם המחשב של הילדים גם איטי, יש כאן מדריך נפרד על מה עושים כשהמחשב איטי.

עשיתם את זה בדרך אחרת, קצרה יותר? מצאתם כלי טוב יותר לבקרת הורים במחשב? כתבו בתגובות או צרו קשר.